סטירה במספרים

הכל התחיל בבית קפה שכונתי בו רוית ישבה  עם חברה ופתאום גבר עם עיניים בורקות התקרב אליה בחיוך: "אפשר להזמין אותך?" סיפור שמתחיל באהבה ונגמר והפך למכה של ממש.

קפה הפוך והתאהבות במקום

עוד באותו היום שהכירו אריק הרשים את רוית גם בידע שלו, בחוכמה כמו גם מהתנהגותו האדיבה והנעימה כלפיה, כלפי הוריה וכלפי אנשים זרים שפגשו וכשהוא הציע לה נישואים היא חשבה שהיא ברת מזל של ממש.

"את לא צריכה לדאוג לפרנסה"

קצת לפני החתונה,  בשיחה על החיים, הכנסות ותכניות, עלה נושא הפערים המשמעותיים בהכנסות בינו ובינה. אריק אמר כי אין טעם של ממש שרוית תמשיך לעבוד וטוב יהיה אם היא תטפל בבית ובגידול הילדים, רוית נענתה לבקשתו, משום שסמכה על שיקול דעתו ואכן, ראתה כי הכנסתה כה זעומה וטוב יהיה אילו תתרום את חלקה לטובת התא המשפחתי.

מתלות להשפלה

השנים עברו ועם הזמן מצאה עצמה רוית תלויה לחלוטין בהכנסותיו של בעלה, תוך שהגישה לחשבון הבנק מצויה רק בידי אריק, תוך שהוא "מקציב" לה כמה כסף היא תקבל לקניות או להוצאות מסוימות ביותר במהלך השבוע.
התנהלות זו, גרמה לה לחוש השפלה של ממש, אך נאלצה לקבל זאת, שכן בעלה הוא שעובד קשה לפרנסת המשפחה והיא בבית ולכן, תחושת ייסורי המצפון האפילה על הרציונאליות והכול בבחינת "בעל המאה הוא בעל הדעה".

לאן נעלם הכסף?

לימים, לאחר שמערכת היחסים בין הצדדים עלתה על שרטון, הוברר לתדהמתה של רוית כי מחשבון הבנק בוצעו העברות של מאות אלפי שקלים לגורמים שאינה מכירה, רק לאחר שהפעילה משרד חקירות מוביל בתחומו, גילתה רוית, כי קיימים אף כספים ונכסים הנאמדים במיליוני שקלים אשר הוברחו לחו"ל והכול, באמתחתו של בעלה תוך שהינה זכאית לקבלת מחציתם, וללא ידיעתה. 

למרבה הצער סיפורה של רוית אינו נדיר או מיוחד. קשה לאמוד את כמות הנשים שסובלות מאלימות כלכלית או אחרת יומיומית, מכיוון שרובן אינן מודעות לכך וחלקן האחר, שומרות את מציאות חייהן בסוד, אך ההערכה היא שבישראל חיות כיום עשרות אלפי נשים תחת סוג זה של אלימות.